איך מדרס נולד
ייצור לפי מידת גבס
מדרסים לפי מידת גבס מספקים תמיכה חלקית לקשתות בכף הרגל ובולמים זעזועים, דבר שיכול להיות נחוץ ומתאים לבעלי רגלים בריאות וסטנדרטיות כאמצעי מונע של נזקים בעת פעילות מסויימת. מדרס לפי מידת גבס יסייע לחלוקה נכונה של הלחץ ומשקל הרגל ותספוג את הזיעה, תמנע תחושת החלקה בתוך הנעל, ותשמור על רגל יבשה ונקייה מה שימנע גירויים ובעיות שיכולות להיווצר עקב לחות וריבוי זיעה.
ייצור בהתאמה אישית
ישנן כמה שיטות לייצור מדרסים בהתאמה אישית אך לרובן עיקרון דומה שמהותו מסתכמת בהעתקת כף רגלו של מזמין המדרס אל משטח מיוחד שיהווה את התבנית החד פעמית על פיה ייבנה המדרס במיוחד בהתאמה לאותה כף רגל.
השיטה שהייתה הכי מקובלת בעידנים קודמים היא הטבעת הרגל בתוך קופסא מיוחדת המכילה ספוג ש”זוכר” את צורת הרגל. זו היא צורה יחסית קלה ומהירה אך כשהיא נעשית בצורה הלא נכונה חסרונה יכול להיות בכך שהיא “זוכרת טוב מידי”. כלומר משעתקת את מצבה הלא בריא של הרגל ויוצרת מדרס שמשמר את אותו מצב במקום לתקן אותו ובכך מגבילה את השיפור הפוטנציאלי שיאפשר אותו מדרס.
על מנת להתגבר על קשיים אלה הומצאו שיטות רבות נוספות לייצור מדרסים והתאמתם ללקוח, כשרובן הן שיטות המופעלות על ידי מחשב אליו מחובר משטח עם חיישנים. בעת דריכה עם הרגל על המשטח, מתקבלת על המחשב תמונה מדויקת של הרגל בעזרתה ניתן להתחיל לבנות מדרס מתאים. הטכנולוגיה הכרוכה בשיטות אלה הולכת ומשתפרת עם השנים ורמת הדיוק עולה.
שיטה נוספת מקובלת היא שיטת הגבס. להבדיל משיטת הספוג בשיטה זו מחזיקים את הרגל בעזרת תחבושות גבס בהן נטבעת צורת הרגל, אך מכיוון שבשיטה זו לא מופעל שום עומס על הרגל ניתן ליצור לאו דווקא העתק מדויק של הדריכה הקיימת אלא ליצור את המצב הרצוי והאופטימאלי שיהווה את התבנית להכנת המדרס האולטימטיבי עבור אותה רגל ספציפית.
מדרס כזה יחבוק את הרגל בצורה הטובה ביותר ושטח המגע בין הרגל למדרס יהיה מקסימאלי כך שיהיה ניתן ממש לעצב את הרגל מחדש למצב בריא יותר. מה גם שמדרס כזה יאריך את אורך חיי הנעליים ויימנע מהן להתבלות בכך שהחיכוך בין הנעל לקרקע יהיה תמיד אך ורק מהסוליה, ללא בריחה של הרגל לצדדים.
